1.
מבוא
בפנינו פרשה מזעזעת, שתחילתה ירי, רצח ופציעה של חפים מפשע וסופה התפרעות המונית, תקיפת שוטרים ומעשה לינץ' ביורה.
ב-4.8.05 עלה עדן נתן זאדה, לבוש מדי צה"ל [להלן: "זאדה" או "החייל"], לאוטובוס אגד. בהגיעו לשפרעם הוא ירה בתוך האוטובוס ורצח ארבעה אנשים: מיכאיל בחוס ז"ל, נאדר חאיכ ז"ל והאחיות הזאר ודינה תורכי ז"ל [להלן: "המנוחים"] ופצע אחרים. בעקבות זאת בוצע לינץ' ביורה בידי ההמון הזועם. כמו כן, הותקפו ונפצעו שוטרים שהגנו על זאדה.
הפרשה התרחשה בתקופת ההתנתקות מאזור רצועת עזה, כאשר כוחות משטרה גדולים שהו בדרום הארץ ומן הסתם, התעוררה בעיה בהזעקת כוחות משטרה לאירוע הנדון.
חקירת המשטרה הייתה סבוכה וממושכת והוקצה לה כוח אדם רב.
בפנינו עמדו לדין שבעה נאשמים, שלפי הנטען, לקחו חלק במעשים שבוצעו בעקבות הירי.
כתב האישום הוגש ב-7.6/.09, על מעשים שבוצעו, כאמור, בשנת 2005. המשפט נפתח ב-1.7.09 ומאז נערכו 144 ישיבות, מתוכן 94 ישיבות הוכחות, שמרביתן ארכו יום עבודה מלא.
לצערנו, נאלצנו לדחות מספר לא מבוטל של ישיבות, בגין סיבות שונות המפורטות בפרוטוקול ובהחלטות ביהמ"ש, לרבות בשל מחלות, התפטרות סנגורים והצורך לאפשר לסנגורים שמונו תחתם, ללמוד את חומר הראיות כדבעי; גילוי "חומר חקירה", שלא היה ידוע לתביעה ולא הועבר לסנגורים וכיוצ"ב. כמו כן, נעתרנו לבקשות שלא לקיים למעלה מ-3 ישיבות בשבוע, על-מנת שלא לפגוע בעורכי-הדין שהופיעו בתיק זה.
לפי בקשת הצדדים, הגישו הללו את סיכומיהם לעניין הכרעת-הדין בכתב. כמו כן, נעתרנו לבקשתם להשלים את הסיכומים בעל-פה. עוד אפשרנו להם להגיש השלמת טיעונים בכתב, לאחר סיכומיהם בעל פה. בשל ההיקף העצום של הראיות והבעיות הסבוכות העולות בתיק זה, הענקנו לב"כ הצדדים ארכות לצורך הגשת הסיכומים. סופו של דבר, הסיכומים בעל פה הושמעו במשך יומיים בחודש פברואר 2013 והגשת ההשלמות בכתב הסתיימה ב-10.4.13.
מדובר בתיק סבוך מאוד בעיקר מהבחינה העובדתית, הן בשל ריבוי הנאשמים, הן בשל הזמן הרב שחלף מאז האירוע ועד שהעדים זומנו להעיד והן בשל מהלך האירועים שיצר אצל רוב עדי התביעה תחושה של מצוקה קשה או אף סכנת חיים. כך למשל תוארו הדברים ע"י השוטרים שעלו לאוטובוס וניסו להגן על זאדה, במטרה להביאו לתחנת המשטרה ולדין כנדרש:
סנ"צ (בדימוס) יורם דניאלי[להלן: "דניאלי"] העיד: "
נלחמנו שם על החיים שלנו, חד וחלק" (פרו' ע' 110).
[להלן אם לא נציין אחרת, את העמודים המתייחסים לפרוטוקול, נציין במספר בלבד, ללא תוספת המילים עמוד (עמ' או ע') ופרוטוקול. כשנפנה להודעות או לתמלילים, נציין עמוד - ע' ושורה ש' בהתאם למתבקש].
רס"מ אלי בן שמעון[להלן: "בן שמעון"], העיד בהקשר זה בחקירתו הנגדית כי: "
אתה צריך להבין, באירוע שהייתי באוטובוס זה אירוע שקורה אולי פעם בחיים וזה דברים שנשארים איתך שנים אחרי המקרה עצמו. אני 25 שנים במשטרה בחיים שלי לא נקלעתי לאירוע כזה ואני לא מאחל לאף אחד להיקלע לאירוע כזה..." (506 ש' 20-16). עוד מסר העד כי: "
... אדם נמצא באירוע כזה כשיש סכנה ממשית לחייו ולחיי אחרים, קשה אחרי תקופה כה ארוכה לדלות כל דבר שראית והזכרון איך שהוא זוכר" (496 ש' 6-5).
כך גם
רפ"ק אליהו פוקס [המכונה גם פוקסי, להלן: "פוקס"], תיאר בבית-המשפט שזאדה היה פצוע ונשם בכבדות ו"
מהרגע הזה התחילה מלחמה שלנו בתוך האוטובוס על מנת למנוע מההמון להגיע אל החייל ולעשות בו שפטים... תוך מספר דקות החלה התקהלות עצומה שם במקום, אלפים של אנשים. ככל שהמעשה נפוץ בעיר שפרעם, התחילה שם מהומת אלוהים. אנשים התחילו לזרוק אבנים משתלבות, פירוק מדרכה שלמה... התחילו לשבור את החלונות של האוטובוס על מנת לזרוק אבנים עלינו ועל החייל... אנשים נכנסו דרך החלונות, דרך הדלת האחורית וכל הזמן תקפו אותו ואנחנו ניסינו כמה שיותר, כמה שניתן למנוע את זה, נלחמנו באנשים הדפנו אותם אל מחוץ לאוטובוס..." (555 ש' 14-4). בהמשך הוסיף העד כי: "
אני מתמודד אני והשוטרים עם מה שקורה גם בתוך האוטובוס, כל הזמן אנשים ניסו לתקוף את החייל, כל הזמן זרקו אבנים. ככה זה נמשך הרבה מאד זמן. כשזה בתוך האוטובוס זה נראה כמו נצח" (556 ש' 6-4).
ההמון המתפרע, פעל ב"סערת קרב" ובזעם, כמפורט בכתב האישום וכפי שיובא להלן.
מטבע הדברים, במצבים שכאלו קיים קושי, לכל הנוכחים באירוע, בתיאור העובדות בפרטי פרטים לאשורן. לפיכך, יש לקבוע ממצאים עובדתיים בזהירות המתחייבת.
גם חקירת האירוע הייתה סבוכה, רגישה וארוכה. ראוי להביא מדבריו של ראש הצח"מ -
סנ"צ חיים רחמים [להלן: "רחמים"], הן כדי לעמוד על הבעייתיות בחקירה זו, הן על מנת להסביר את התמשכות החקירה וגם בשל טענות חלק מהנאשמים למחדלי חקירה.
אליבא דהעד רחמים, הצח"מ הוקם ביום האירוע או למחרת. העד הצטרף כעבור שבועיים. הצח"מ פעל במשך כשנה. עבודת הצח"מ הותוותה ע"י העד ובכפוף להתייעצות עם הפרקליטות ועם קצין אח"ק המחוזי, שליוו את החקירה. הצוות חולק לשניים - חקירת מעשיו של זאדה, וצוות גדול יותר עסק בפגיעה בזאדה (1532).
המשימות חולקו בין אנשי הצח"מ. העבודה נעשתה בשלבים שנקראו "מעגלי חקירה". "המעגל הראשון" כלל הגעה לגורמי חוק (משטרה, מד"א, כבאות), שהיו בתפקיד באוטובוס ומחוצה לו וכן לאזרחים. "המעגל השני" - אנשי ביטחון ועדים, שיכלו לשפוך אור על נסיבות האירוע. "המעגל השלישי" - חקירת החשודים. מדובר בחקירה רגישה ובשלביה השונים נדרשו אישורים והיוועצויות עם גורמים שונים (1490). הצח"מ מנה בתחילה 3 קציני חקירות ו-8 חוקרים, סה"כ 11 שוטרים. משלב המעצרים ואילך, תוגבר הצח"מ והגיע לסדר גודל של כ-80 אנשי משטרה (ובכלל זה - אנשי חקירות, צוות מדובבים וצוותי ליווי עצורים). כל עצור נקלט ושהה בתחנת משטרה אחרת וטופל ע"י אנשי הצח"מ שצוותו לו. לדעת העד "
זה אחד הצח"מים המסובכים והמורכבים ביותר שהיו למשטרת ישראל מבחינת היקף החקירה, חומרי החקירה, עדים, תוצרי עבודת חקירה, זמן משך התנהלות הצח"מ שזה זמן ארוך מאד, שנה... הצח"מ פעל עד זמן המעצרים תחת צו איסור פרסום... בליווי צמוד של פרקליטות... וגם התחשבות והתנהלות אל מול האוכלוסיה בצפון בעיקר..." (1491 ש' 28-23).